אודות

אודות המיזם

ברוכים הבאים

רבים מן החיבורים שנכתבו בימי קדם לא שרדו בלשונם המקורית. ספרים שנכתבו בעברית אבדו במשך הדורות ונשתמרו לעיתים רק בתרגומים ארמיים, סוריים, יווניים, אתיופיים, סלאביים או ערביים. אחרים שרדו בכתבי־יד בודדים, מקוטעים או משובשים, הרחק מעין הציבור. ובכל זאת, אותם חיבורים מוסיפים להעיד על עולמם הרוחני, הדתי והספרותי של הדורות שיצרו אותם.

הפרויקט שלפניכם הוא ניסיון לאסוף, לתרגם ולהנגיש לקורא העברי מגוון כתבים חיצוניים, אפוקריפיים וגנוזים מן העת העתיקה ומתקופת בית שני, לצד מסורות, נוסחים ויצירות הקשורות אליהם. רבים מן הטקסטים הללו שרדו רק בתרגומים ובמסורות משניות, ולעיתים נשמרו במשך מאות שנים בשפות כגון ארמית, סורית, יוונית, ערבית, לטינית, אתיופית ושפות נוספות.

מטרת המיזם

מטרת האתר אינה לקבוע קאנון, להכריע בשאלות תאולוגיות או לקדם השקפה דתית מסוימת. מטרתו פשוטה בהרבה: להעמיד בפני קורא העברית גישה ישירה ככל האפשר לטקסטים מרתקים אשר נותרו במשך דורות מחוץ להישג ידו של הקורא העברי הממוצע.

האתר אינו מבקש להכריע בשאלות של אמונה, סמכות או קאנון. עניינו העיקרי הוא הטקסטים עצמם: שימורם, תרגומם, בירור נוסחיהם, והעמדתם לעיון מחודש. רבים מהם מוכרים כיום רק למעטים; חלקם טרם הופיעו בעברית; אחרים מעולם לא הונגשו לציבור הרחב בצורה מלאה ומסודרת.

על "הספרים החיצוניים"

"ספרים חיצוניים" — כינוי שטבעו חז״ל לחיבורים שנוצרו בשולי הקאנון או מחוצה לו. ואולם, גבולות אותה "חיצוניות" לא היו תמיד חדים כפי שנדמה. ממגילות ים המלח ועד לספר הזוהר, מן המדרשים הקדומים ועד לסידורי קבלה מאוחרים — ניכר כי חיבורים שלא זכו לקאנוניזציה לא נעלמו כליל מזיכרונה של יהדות.

מסורות חוץ-מקראיות חדרו לדרשות, רעיונות מקבילים הופיעו בפירושים, ועקבות — ישירים ועקיפים כאחד — נמצאים בזוהר ובמדרשים. ייתכן אף כי חלק מן החיבורים הכלולים תחת הכותרת "ספרים חיצוניים" משמרים בקרבם שכבות עתיקות: מסורות נבואיות שלא מצאו דרכן אל הקאנון, אך לא על כן חדל ערכן.

בין הכתבים המובאים כאן נמצאים גם חיבורים השייכים לשולי המסורת היהודית עצמה — כתבים שנכתבו עברית מלכתחילה, אך נשמרו בשולי הארון ולא בלבו.

על הכתבים הקרויים "נוצריים"

בין החיבורים המובאים כאן נמצאים גם טקסטים שנראים, לכאורה, כנוצריים. ראוי להזכיר כי הנצרות הקדומה — בייחוד בדורותיה הראשונים — עמדה קרובה בהרבה לעולמה של יהדות הבית השני מכפי שמקובל לתאר.

היא שימרה חומרים יהודיים קדומים שאבדו לעיתים מן המסורת היהודית עצמה, ולעיתים מקבילים בהפתיע לאגדות ולמדרשים המוכרים לנו. ההבחנה החדה בין "יהודי" ל"נוצרי" אינה תמיד אפשרית — ואינה תמיד נכונה — בהתייחס לתקופה זו, וזו בדיוק התקופה שאליה מבקשים רוב החיבורים כאן להשתייך.

החומר היהודו-נוצרי האותנטי מן הדורות הראשונים הוא דל ביותר — ועצם נדירותו מעצים את האתגר ואת החשיבות של מה שניתן עדיין לאסוף ממנו.

אופן הגשת הכתבים

הכתבים מובאים כאן ממהדורות כתב-יד, לרוב בנוסחות מתוקנות ושלמות ככל שניתן. רבים מהם אינם נגישים ברשת כלל, ואינם מצויים אלא בתוך מהדורות מודפסות; חלקם נדירים אף מבחינת הנוסח הספציפי שבו הם מוגשים כאן.

חיבורים ששרדו בארמית מוגשים לצד שפת מקורם. חיבורים שנכתבו מלכתחילה עברית אך שפת מקורם אבדה מוגשים בשחזור עברי — ככל שמאפשרים זאת הנוסחים הקיימים.

לצד כל חיבור מצורף עיון המבקש לשמש חומר מעשיר לטקסט עצמו: לא רקע היסטורי קצר בלבד, אלא קריאה פנימית המשווה בין מקורות שונים — לרבות מקורות יהודיים ורבניים — ומבקשת להאיר את עולמו הרעיוני של החיבור.

רישיון ושימוש

כל התכנים המקוריים באתר (תרגומים, ביאורים, פתח-דברים, הערות) מופצים בכפוף ל-נחלת הכלל (CC0 1.0) — ויתור מלא על זכויות היוצרים לטובת הציבור. פרטים מלאים בדף הרישיון.

אופי המיזם

זהו פרויקט אישי ומתמשך. חלק מן העבודות המוצגות כאן מצויות בשלבי עריכה שונים, וחומרים חדשים מתווספים מעת לעת. מטרתו אינה להציג אוסף סגור ומוגמר, אלא ספרייה חיה ומתפתחת, המאפשרת לקוראים לחקור, לקרוא ולהתוודע לעולם עשיר של טקסטים, מסורות ורעיונות שנשמרו לעיתים רק בשברים, בתרגומים או בכתבי־יד נדירים.

אם יש מכנה משותף לכל החיבורים שבאתר, הרי הוא הסקרנות כלפי אותן מסורות שנדחקו לשולי ההיסטוריה, אך מעולם לא חדלו להתקיים. תקוותו של הפרויקט היא להעניק להן מקום נגיש וזמין בשפה העברית, ולאפשר לקוראים בני זמננו לפגוש אותן מחדש.

על משפחת הספרות הקלמנטינית

אחד הגופים הספרותיים העשירים ביותר המיוצגים במיזם הוא משפחת הספרות הקלמנטינית — חיבורים המיוחסים מסורתית לקלמנס הרומי (Clement of Rome), תלמידו של שמעון־כיפא (פטרוס), ומציגים את מסעותיהם, דרשותיהם וחזיונותיהם של השניים.

משפחה ספרותית זו כוללת מספר מסורות מקבילות ושלובות, שכל אחת מהן מיוצגת במיזם:

  • המסורת הקלמנטינית הקלאסית (הומיליות והכרעות): הומיליות קלמנטיניות בארמית־סורית (הומיליות י–יד, הכרעות ספר א עד ספר ד), וכן הומיליות קלמנטיניות מיוונית — שתי מסורות עיקריות של הקורפוס הקלאסי.
  • המסורת האתיופית־געזית: קלמנטוס — הגרסה האתיופית המורחבת, הכוללת סיפורים נוספים מעבר לאלה שבמסורת היוונית־סורית.
  • מסורת "ספר המגילות" (כתב אלמגאל) — נוסחים ערביים־נוצריים: חיבור ערבי־נוצרי המיוחס אף הוא לקלמנס דרך חזיון שמעון־כיפא. מיוצג במיזם בארבעה נוסחים שונים:
  • אפוקליפסה עצמאית המיוחסת לקלמנס: מספר אקלימנטוס (Vat.ar.83, המאה ה־15) — חיבור עצמאי הקרוב למסורת אפוקליפסת ־מתודיוס ולחוג אגדת הקיסר האחרון. כולל נספח לוגי־פילוסופי שאינו חלק ממסורת ספר המגילות. פרסום ראשון של תעתיק.

משפחת חיבורים זו ממחישה את עושרה ומורכבותה של הספרות היהודית־נוצרית הקדומה: גרעין סיפורי משותף (קלמנס ופטרוס, ויכוחים עם יהודים ועם שמעון הקוסם, סודות הבריאה), המתפתח במסורות שונות — יוונית, סורית־ארמית, אתיופית, וערבית — כשכל מסורת מוסיפה נדבכים משלה ומדגישה נושאים שונים (מריאולוגיה, אסכטולוגיה, פולמוס עם האסלאם, ועוד).

מעמד הנדירות: שלושת החיבורים מכתבי־היד הוותיקן (Vat.ar.165, Vat.ar.32, Vat.ar.83) מסומנים כ"לא פורסם" — שכן מדובר בפרסום ראשון של תעתיק מתוך כתבי־יד אלה. חיבורים אלה מצטרפים לנוסח המפורסם של כתב אלמגאל, ומאפשרים לראשונה השוואה מעמיקה בין הנוסחים השונים של מסורת "ספר המגילות".

על "קללות השבטים"

חיבור נוסף המיוצג במיזם הוא קללות השבטים — Le Maledizioni delle Tribù — חיבור אנטי־יהודי נוצרי נדיר ביותר מאיטליה (המאה ה־18, מקור מ־1386), המתאר קללות שנגזרו על שנים עשר שבטי ישראל בגלל חלקם לכאורה בצליבת ישו. החיבור מעולם לא הועלה על הדפוס, ובקושי ידוע במחקר. תרגום עברי מכתב־יד Vat.ebr.461.

החיבור שייך לספרות האנטי־יהודית הנוצרית של ימי הביניים והרנסאנס באיטליה, הקשורה למסורת "הפסיון" (תיאור ייסורי ישו). החיבור מצוי באותה סביבה תרבותית של הספרות האנטי־יהודית האיטלקית, הכוללת גם את "תולדות ישו" (Toledot Yeshu) בגרסאותיה השונות.

ניתן לפנות למערכת בכתובת המצוינת בדף צור קשר.