אפוקריפה

הא אנא אזּל אנא איך דפקדתני׃ וארתיוהי לעמא הנא דקּימ׃ לאילין דין דתוב מתילדינ׃ מנו מרתא להונ׃ עלמא גיר סים בחשוכא׃ ועמורְוהי דלא נוהרא׃ נמוסך גיר איקר׃ ואנש לא ידּע עּבְדא דעבדת׃ או מדם דעתיד אנת דתעבד׃ אן הכיל אשכּחת רְחמא קדמיכ׃ ארמא בי מרי רוחא קדישא׃ ואכתוב כול מדם דהוא בעלמא׃ מן ריש כל דכתיב הוא בנמוסך דנתמצון בְני אנשא נשכחון שבילא׃ ואילין דצּבין דנאחונ באחריתא נדעון אורחא ׃ וענא ואמר לי׃ זל וכנשיהי לעמך ואמר להונ׃ דלא נבעונך ארבעין יומְינ׃ אנת דין עתד לך לוחְא סגיאְתא׃ ודבר עמך לסריא ולדריא ולשלמיא עם הלקנא׃ ולשיאיל׃ להלין חמשא גברְינ׃ מטל דעתידין אנון למכתב קלילאית׃ ותאתא להרכא׃ ואנא אדלק בלבך שרגא דבוינא׃ הּו דלא נדעך עדמא דתשּלם מדם דעתיד אנת למכתב׃ ומא דשלמת׃ מנהון תסים בגליא ומנהון תכסא׃ ותשלם אנון לחכימְא׃ למחר גיר בהנא עדנא משרא אנת למכתב ׃

אֲדַבֵּר לְפָנֶיךָ, אֲדֹנָי.

יט הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָנִי, וְאוֹכִיחַ אֶת הָעָם הַזֶּה הַקַּיָּם; אַךְ אֵלֶּה אֲשֶׁר עוֹד יִוָּלְדוּ – מִי יַזְהִיר אוֹתָם?

כ כִּי הָעוֹלָם הוּשַׂם בַּחֹשֶׁךְ, וְיוֹשְׁבָיו בְּאֵין אוֹר.

כא כִּי תוֹרָתְךָ נִשְׂרְפָה, וְאִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר עָשִׂיתָ, אוֹ מָה אֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לַעֲשׂוֹת.

כב אִם אֵלֵךְ אֵפוֹא מָצָאתִי רַחֲמִים לְפָנֶיךָ, הַשְׁפַּע בִּי, אֲדֹנָי, אֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְאֶכְתֹּב אֶת כָּל אֲשֶׁר הָיָה בָּעוֹלָם מֵרֵאשִׁית, כָּל אֲשֶׁר הָיָה כָּתוּב בְּתוֹרָתְךָ, לְמַעַן יוּכְלוּ בְּנֵי הָאָדָם לִמְצֹא אֶת הַנָּתִיב, וְאֵלֶּה הָרוֹצִים לִחְיוֹת בָּאַחֲרִית יֵדְעוּ אֶת הַדֶּרֶךְ.

כג וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לִי: לֵךְ וֶאֱסֹף אֶת עַמְּךָ וֶאֱמֹר לָהֶם שֶׁלֹּא יְבַקְשׁוּךָ אַרְבָּעִים יוֹם.

כד וְאַתָּה הָכֵן לְךָ לוּחוֹת רַבִּים, וְקַח עִמְּךָ אֶת שָׂרָיָה, דַּבְרִיָּה, שֶׁלֶמְיָה, אֵלְקָנָה וַעֲשָׂאֵל – אֶת חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, כִּי עֲתִידִים הֵם לִכְתֹּב בִּמְהִירוּת.

כה וְתָבֹא לְכָאן, וַאֲנִי אַדְלִיק בְּלִבְּךָ נֵר בִּינָה, אֲשֶׁר לֹא יִכְבֶּה עַד אֲשֶׁר תְּכַלֶּה אֶת אֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לִכְתֹּב.

כו וְכַאֲשֶׁר תְּכַלֶּה, מֵהֶם תָּשִׂים בַּגָּלוּי וּמֵהֶם תַּסְתִּיר, וְתִמְסֹר אוֹתָם לַחֲכָמִים; כִּי מָחָר בָּעֵת הַזֹּאת תַּתְחִיל לִכְתֹּב. — וָאֶקַּח אֶת חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי, וָאֵלֵךְ אֶל הַבִּקְעָה, וַנֵּשֶׁב שָׁם כַּאֲשֶׁר אָמַר לִי.

אנא דין דבּרת להלין חמשא גברין איך דפקדני׃ ואזּלת לפקעתא׃ וכתרן תמן איּכנא דאמר לי ׃ והוא ליומא דמחר והא קלא קּרא לי ואמר׃ עזרא עזרא׃ פתח פומך ואשתי מדם דמשקא אנא לכ׃ ופתּחת פומי וחּזית הוא לי כסא דמלא׃ מלא הוא דין איך מְיא׃ ודמותה דמּיא הות לנורא׃ ונסּבת ואשּתית׃ והוא דכד שתא הּוית לה הא לבי מבע הוא בוינא׃ וחדי דין גסא הוא חכמתא׃ ורוחי נטּרא הות עוהדנא׃ ופומי אתפתח ולא אתתחד׃ מרימא דין יהב סוכלא להּנון חמשא גברְינ׃ וכתּבין הוו אילין דמתמְללן הְוי ביובלא בכתְיבתא דאתְותא אילין דלא ידּעין הוו ויתּבת תמן ארבעין יומְינ׃ הנון דין באיממא כתּבין הוו׃ ובלליא אּכלין הוו לחמא בלחוד׃ אנא דין באיממא ממלל הּוית׃ ובלליא לא שּלא הּוית ׃ אתכתבו דין בהּנון ארבעין יומְינ׃ תשעין וארבעא כתְבין ׃ והוא דכד שלמו ארְבעין יומְינ׃ מלל עמי מרימא ואמר לי׃ מלין עסרין וארבעא כתּבין דכתבתון קדמי׃ סים בגליא׃ ונקרון בהון אילין דשּוין ואילין דלא שּוין מן עמא׃ הלין דין שבעין תטר׃ ותשלם אנון לחכיְמוהי דעמכ׃ בהון אנון גיר שרְינא דסכולתנותא׃ ומבוְעא דחכמתא׃ ונוהרא דידעתא ׃׃

לח וַיְהִי בְּיוֹם הַמָּחֳרָת, וְהִנֵּה קוֹל קוֹרֵא אֵלַי וְאֹמֵר: עֶזְרָא, עֶזְרָא! פְּתַח פִּיךָ וּשְׁתֵה אֵת אֲשֶׁר אֲנִי מַשְׁקֶה אוֹתְךָ.

לט וָאֶפְתַּח פִּי וָאֵרֶא, וְהִנֵּה כוֹס מְלֵאָה, מְלֵאָה הָיְתָה כְּמוֹ מַיִם, וּדְמוּת הַמַּיִם הָיְתָה כָּאֵשׁ.

מ וָאֶקַּח וָאֵשְׁתְּ; וַיְהִי כְּשָׁתוֹתִי אוֹתָהּ, הִנֵּה לִבִּי הֵפִיק בִּינָה, וּבְחָזִי שָׁפְעָה חָכְמָה, וְרוּחִי שָׁמְרָה אֶת הַזִּכָּרוֹן.

מא וּפִי נִפְתַּח וְלֹא נִסְגַּר עוֹד.

מב וְהָעֶלְיוֹן נָתַן בִּינָה בַּחֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, וַיִּכְתְּבוּ אֶת אֲשֶׁר דֻּבַּר בַּסֵּדֶר [בַּמַּעֲלָה], בִּכְתָב הָאוֹתִיּוֹת אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ; וַיֵּשְׁבוּ שָׁם אַרְבָּעִים יוֹם. הֵמָּה בַּיּוֹם כֹּתְבִים הָיוּ,

מג וּבַלַּיְלָה אֹכְלִים הָיוּ לֶחֶם לְבַדּוֹ. וַאֲנִי בַּיּוֹם מְדַבֵּר הָיִיתִי, וּבַלַּיְלָה לֹא חָשַׁכְתִּי.

מד וַיִּכָּתְבוּ בְּאַרְבָּעִים הַיָּמִים הָאֵלֶּה תִּשְׁעִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים.

מה וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כָּלוּ אַרְבָּעִים הַיָּמִים, דִּבֵּר עִמִּי הָעֶלְיוֹן וַיֹּאמֶר: עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים אֲשֶׁר כְּתַבְתֶּם בַּתְּחִלָּה – שִׂים בַּגָּלוּי, וְיִקְרְאוּ בָּהֶם הָרְאוּיִים וְאֵלֶּה אֲשֶׁר אֵינָם רְאוּיִים מִן הָעָם.

מו וְאֶת הַשִּׁבְעִים הָאֵלֶּה תִּשְׁמֹר, וְתִמְסֹר אוֹתָם לַחֲכָמָיו שֶׁל עַמְּךָ.

מז כִּי בָּהֶם הֵם עֽוֹרְקֵי הַבִּינָה, וּמַבּוּעַ הַחָכְמָה, וְאוֹר הַדַּעַת.