חזון אברהם הוא חיבור המיוחס לאברהם אבינו, ובו מסופר כיצד יצא אברהם מבית אביו תרח, שהיה עובד אלילים, וכיצד הכיר את האל האחד והאמיתי. החיבור מגולל את עלייתו של אברהם השמימה בכנפי המלאך, את חזיונות הבריאה ותולדות האנושות מראשית העולם ועד אחרית הימים, ואת הנבואה על גורל זרעו של אברהם וגאולתם של ישראל באחרית הימים.
החיבור נישא בלב ישראל בלשונם — ומשנשתה הלשון, נשאו אותו דורות בלשון הסלאבית הכנסייתית העתיקה, ובה הוא שרד עד אלינו בכמה כתבי־יד. הוא הועתק ללשון עברי מלשון סלאבית — אפוקריפה — התנ"ך האפוקריפי. ומאחר שהנוסח שרד בכמה כתבי־יד, מובאים כאן שלושה נוסחים עבריים זה לצד זה, כל אחד על פי עד אחר.
מסעו של החיבור
החיבור נישא בלשון העברית (או הארמית) בימי בית שני, ומשם נדד מלשון אל לשון עד אשר שב אל הלשון שבה נולד. הנוסח שבידינו שרד בעדי־נוסח אחדים, ובהם כתב־היד הסילואנובי (המאה הי"ד), כתב־היד שבו נשתמרה פתיחת החיבור, וכתבי־יד נוספים מן המאות הט"ו–י"ז. פתיחת החיבור הובאה לדפוס לראשונה בשנת 1877.
מעמדו של החיבור
חזון אברהם שייך למשפחת חזיונות המרכבה והעלייה למרומים — אותה מסורת שבה נישא אדם צדיק בכנפי מלאך ונגלים לו סודות הבריאה. יחודו של חיבור זה שהוא מציב את אברהם אבינו — איש האמונה הראשון — כבר־העלייה הגדול: מן הבית שבו נסקלו האלילים ועד לפני כסא הכבוד. בחזון נשזרים יחד שלושה קווים: סיפור פרישתו של אברהם מבית תרח, חזיון הבריאה וגזירות הדורות, והבטחת הגאולה לזרעו באחרית הימים.
בפי המסורת נשמע בחיבור זה קולו של אברהם עצמו — המספר בגוף ראשון את שראה ואת שנאמר לו, כספר זכרונות שמימיים. השאלות הנשאלות בו — על הרשע שפורח, על הדין ועל החסד, על "למה יסדת להיות ככה" — הן שאלות שהטרידו את ישראל בכל דור ודור, והתשובות הניתנות בו נערכו בפני הקורא כחזון חי, לא כשיח מופשט.
תוכן החיבור
החיבור נחלק לשני חלקים עיקריים:
- החלק הראשון — סיפור נעוריו של אברהם: מרדו בעבודת האלילים של תרח אביו, שבירת הפסלים, התגלות האל באש, ציווי הקרבן, ומפגש עם המלאך המלווה אותו בעלייה השמימה.
- החלק השני — חזיון עליית אברהם לשמים: פיוט המלאכים, תיאור הרקיעים והשמים, חזון הבריאה ותולדות האנושות מאדם הראשון ועד אחרית הימים, וגורל הצדיקים והרשעים.
בחרו נוסח לקריאה: