חזון אברהם — נוסח ג'
חזון אברהם הוא חיבור המיוחס לאברהם אבינו. נוסח ג' הועתק ללשון עברי מלשון סלאבית — אפוקריפה — התנ"ך האפוקריפי. החיבור נשתמר בתרגום לסלאבית כנסייתית עתיקה, וכאן מובא תרגומו לעברית.
על פי איזה עד מובא הנוסח
נוסח ג' הועתק ללשון עברי על פי כתב־היד הסולובצקי. הנוסח כולל חומר ייחודי שאינו בכל עדי־הנוסח: פתיחת החיבור, 'הצהרת־האל השנייה' וסיום החיבור.
אופי הנוסח
כתב־היד הסולובצקי משתייך לענף העיבודים המאוחרים (הפאלאה), ולכן דילוגים וקיצורים מסוימים — כמו היעדר רשימת היוחסין — אינם פגם אלא סימן־היכר של הענף שבו. לעומת זאת דווקא בו נשתמרו קטעים נדירים: תיאור ראשית האלילות בבית תרח, 'הצהרת־האל השנייה' שבסוף, והסיום המלא.
הערה על פתיחת החיבור
פתיחת החיבור — תיאור ראשית עבודת האלילים של תרח אביו — נשמרה בכתב־היד הסולובצקי (ל. 79א–80א). היא מובאת כאן בתרגום בפתיחת פרק א'. רשימת היוחסין המלאה (״ספר חזון אברהם בן תרח בן נחור...״) אינה מצויה בכתב־יד זה — השמטה אופיינית לעיבוד הפאלאה; היא נמצאת בנוסח א' (וראו גם נוסח ב'). בכתב־היד הסיפור נפתח בגוף שלישי, ומנקודת גזירת־הראש ואילך חוזר לגוף ראשון.
תוכן הנוסח
- פרקים א–יז — גוף החיבור: סיפור נעוריו של אברהם והתגלות האל (כולל פתיחת החיבור — ראו ההערה לעיל), חזיון עליית אברהם, הבריאה, וההיסטוריה, ונבואת הגאולה. הפרקים מיושרים בין שלושת הנוסחים — פרק N בנוסח ג' מקביל לפרק N בנוסח א' ו-ב'.
- נספח: הֶבְדְּלֵי נֻסָּח מוּל נֻסָּח א' וְנֻסָּח ב' — הערות על נוסח המקור הסלאבי והבדלים בין עדויות כתבי־היד
השוואה לנוסחים אחרים
- מבוא כללי לחזון אברהם
- נוסח א' — כולל את רשימת היוחסין המלאה
- נוסח ב' — כולל את פתיחת החיבור
תגובות