מעשה יצחק
מעשה אבינו יצחק בן ידיד ה' הוא סיפור העקידה כפי שנמסר במסורת העממית של המזרח. הסיפור מוסיף על נוסח המקרא פרטים שאינם בו: השטן המכחיש את לידת יצחק, ייבוש חלבן של המניקות והיניקה הנסית של שרה, הרהורי אברהם בין חלום לחלום, דיאלוגים ארוכים בין האב לבנו, בכיותיו של יצחק וקינת העופות וההר והארץ עליו, תפילות המלאכים, והאיל הבא בשלושת הצבעים.
מסעו של החיבור
כאן מובא החיבור על פי נוסח ששרד בכתב־יד Arabe 5072 מן הספרייה הלאומית בפריז (1715/16 לספירה), ובו נקרא הסיפור "סיפור אבינו יצחק בן ידיד הרחמן" — אותה כותרת שממנה נטל חיבור זה את שמו. זהו ג'מוע (אסופה) עממי ובו ששה־עשר חיבורים — אפוקליפסות, מעשי קדושים וסיפורי אבות — ובו ניצב סיפור יצחק בצוותא עם סיפור מרינה הקדושה ועם סיפור מלך היונים, כפי שנמצא גם באסופתנו. נוסח זה לא הודפס מעולם, והוא מובא כאן לראשונה בעברית. הנוסח העברי מלווה בקונטרס תיקונים הבונה גשר בין כתב־היד לבין הנוסח שלפנינו.
לסיפורי האבות עדים בכל לשונות המזרח — יוונית, לטינית, סורית, עברית וערבית — ומסורותיהם נמסרו מדור לדור בכתבי־יד של הקהילות ששימרום.
שני חיבורי יצחק
לצד חיבור זה מובא אצלנו חיבור נוסף על יצחק — צוואת יצחק: דברי המוסר והציווי שמסר יצחק לביתו בערוב ימיו, עם בשורת מיכאל וחזיון נהר האש ומדרגות העונש. במעשה יצחק העקידה היא עיקר הסיפור; בצוואת יצחק היא רקע לדברי המוסר ולהבטחות השכר — ושני החיבורים עומדים יחד על אותה מסורת של זכר יצחק בעמי המזרח.
מקומו במסורת ישראל
סיפור העקידה מקובל בישראל כאבן־בוחן של אמונה, וחז"ל קראו לו "העקידה" — כאילו אין עקידה אלא אחת. הנוסח שלפנינו קרוב ברוחו למסורת המדרשית: גם בה מסופר על השטן המתלונן, על דמעות האב והבן, ועל המלאכים המתאבלים ומתפללים. ובכל זאת יש בו חומר שאיננו בשום נוסח עברי ידוע — הדיאלוגים הארוכים בין אברהם ליצחק בדרך, בכיותיו של יצחק הנער, והאיל הבא בשלושת הצבעים. וכאן שב הסיפור ונאמר בעברית.
פרקי החיבור
הסיפור נחלק לארבעה פרקים:
תגובות