מעשה אבינו יצחק בן ידיד ה׳. בשם ה׳ אלהים רחום וחנון; נתחיל בעזרת ה׳ יתברך ובטוב עזרתו, ונכתוב את מעשה אבינו יצחק בן ידיד ה׳ — תעמוד לנו ולכם זכותו, אמן. [1] הספר מספר: כאשר הבטיח ה׳ לאבינו אברהם בעת זקנותו בבנו יצחק, יצא הקול וישמע בכל העולם כולו; [2] והשטן הארור שב ועמד כנגד אבינו אברהם בחוזקה, והיה אומר לו ולבריות: הילד הזה, ששרה אומרת שהוא בנה — אין הדבר אמת, וכל דבריה כזב ותרמית. [3] ושב הדבר והגיע אל הגבירה שרה, ושרה כעסה מאוד על כל אשר היתה שומעת מן הבריות, עד אשר אמרה יום אחד לאבינו אברהם: קום לך מהרה אל הבקר ובחר משם עגל שמן, והבא עמו עשרה גדיי עזים, ונעשה משתה לבננו, ונאכל ונשתה כאשר אמר לי ה׳ בחלום; ולך לך גם אל העיר הזאת, והבא שלוש או ארבע מניקות, שתנקנה לנו בנים ובנות. ויעש אבינו אברהם ככל אשר צותה אותו גבירתנו שרה. ובאו הנשים ואכלו ושתו אצל הגבירה שרה, ומיד יבש חלבן; ואמנו שרה שבה והניקה את התינוקות חלב שמן, ועם כל זאת שב חלבה ונבע להניק את יצחק בנה משך שלושה ימים, והנשים אצלה. [4] ולאחר שלושת הימים הלכו להן למקומן וסיפרו בכל אשר ראו, ותצא השמועה: לידתה של שרה אמת היא.
ויגדל יצחק ויצמח, ויהי בן שבע עשרה שנה. [5] וה׳ יתברך שמו אהב את אבינו אברהם, והראהו מראה בחלום, לאמר: אברהם, אברהם, מתנה אחת אני מבקש ממך, שתקריבנה לפני. [6] וכשמע אבינו אברהם אמר בלבו: אני מהרהר במראה הזה — מה היא? ירא אני פן מן השטן הוא. ויהי אבינו אברהם עצב על הדבר הזה; וכראותו את יצחק בנו היה צערו נח, וכשהיה נעלם ממנו היה שב ומצטער עד מאוד, כי היה לבו קשור בו, שה׳ יתברך נתנו לו לעת זקנתו; וכן גבירתנו שרה היתה שמחה בו עד מאוד, וכל אשר אהב אבינו אברהם — אף את יצחק אהב.
תגובות