פרק א — פתיחה
מקור סורי
1. [תשעיתא דמושא גביא בנביותא] תוב מצטמח בחילא דאיתיא מצטבא עבדא מלא חטיתא למכתב הדא תשעיתא דמושא גביא בנביותא.
2. מדין סלק מושא לטורא דסיני לממללו עמ אלהא וקבל דיתיקא עתיקתא ואית בה משלמנותא לבני איסראיל ונמוסא ודינא דנטרונ אנונ.
3. וצומא דמושא נביא בירחא דחזירנ ביומתא חמימא דקיטא עדמא דנחת נמוסא וקבלה.
4. הידין שרי מושא למשאל למרה מרי ואלהי אלטיני מנא אשאל מנך. ואמר לה אלהא מנא בעא אנת.
5. וענא מושא ואמר לה מרי מנו דמסבע לכפנא מנא תת לה אגרה.
6. ואמר לה אלהא מנו דמסבע לכפנא מטלתי אנא אסבעיוהי מנ רוחא דקודשא.
7. ומנו דמכסא לערטליא מטלתי אנא אלבשיוהי אסטלא דנוהרא דאלהותי וביומא אחריא אפציוהי ולדינא לא נעול.
8. ואמר מושא מרי ואלהי מנו דיהב מיא לשקיא מנא אגרה. אמר לה אלהא מנו דיהב מיא לשקיא אנא אשקיוהי מנ נהרא דחיא דלא נצהא לעלמ.
9. ואפציוהי מנ נורא דגהנא.
10. אמר מושא מרי ואלהי מנו דמדבר אכסניא מנא אגרה. אמר לה אלהא מנו דמדבר אכסניא אנא אעליוהי לגנת עדן ולא נחזא חשוכא.
תרגום עברי
1. טוב להתענג בכח שישנו, במעשה הטוב מלא החסד — לכתוב את שיחת משה, הגדול שבנביאים. [1]
2. לפיכך עלה משה אל הר סיני לדבר עם האלוהים, וקיבל את הברית הישנה; ויש בה מצוות לבני ישראל — תורה ומשפט לשמרם. [2]
3. וצם משה הנביא בחודש סיון, בימי הקיץ החמים, עד אשר ירדה התורה ונתקבלה. [2]
4. אז החל משה לשאול לפניו: אדוני ואלהי, למדני מה אשאל ממך. ויאמר לו האלוהים: מה אתה חפץ? [2]
5. ויען משה ויאמר: אדוני, מי שמשביע את הרעב — מה תתן לו שכר? [3]
6. ויאמר לו האלוהים: מי שמשביע את הרעב לשמי — אני אשביעהו מרוח הקודש. [3]
7. ומי שמכסה את הערום לשמי — אני אלבישהו לבוש אור אלהותי, וביום האחרון אוציאנו, ולא יבוא לדין. [4]
8. ויאמר משה: אדוני ואלהי, מי שנותן מים לצמא — מה שכרו? ויאמר לו האלוהים: מי שנותן מים לצמא — אני אשקהו מנהר המים החיים, ולא יצמא לעולם. [5]
9. ואוציאנו מאש הגיהנם. [5]
10. ויאמר משה: אדוני ואלהי, מי שמארח אורחים — מה שכרו? ויאמר לו האלוהים: מי שמארח אורחים — אני אעלהו לגן עדן, ולא יראה חושך. [6]
תגובות