נספח ב: מקבילות במקרא ובספרות חז"ל
דפוס שאלה-תשובה
הדפוס של "מנו ד... מנא אגריה?" (מי ש... מה שכרו?) מקביל לדפוס התנאי החז"לי המצוי במדרשי האגדה. השווה: "כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים" (שבת קנא, ע"ב); "כל הנושא בעול עם חברו משרתין אותו מלאכי השרת" (אבות ו, ו).
גמול מידה כנגד מידה
הגמולים בחיבור בנויים בדפוס "מידה כנגד מידה": מי שמשביע רעב --- משביעים אותו מרוח הקודש; מי שמלביש ערום --- מלבישים אותו לבוש אור; מי שנותן מים לצמא --- משקים אותו מנהר החיים. דפוס זה מצוי בכל ספרות חז"ל.
עשרת הדיברות בחיבור
החיבור כולל רמיזות לכמה מעשרת הדיברות: "לא תרצח" (הדיבר הששי), "לא תנאף" (השביעי), "לא תגנוב" (השמיני), "לא תענה ברעך עד שקר" (= "סהד סהדותא דשררא"), "כבד את אביך ואת אמך" (= "משמש יקרא לאבוהי ולאמיה").
שמירת שבת
הביטוי "פלח לשבתא ולחד בשבא" (עובד/שומר את השבת ואת ערב שבת) מקביל לאיסורי שבת בחז"ל ולמצוות "תוספת שבת" (הוספת מזמן חול לקודש, ראש מסכת שבת).
מעשה אברהם והאורחים
הדגש על "מנו דמקבל אכסניא" (מי שמקבל אורחים) מזכיר את מצוות הכנסת אורחים של אברהם אבינו (בראשית י"ח). השווה: "הכנסת אורחים גדולה מקבלת פני שכינה" (שבת קכז, ע"א).
הלוויית מת
"מנו דקבר מיתא מטלתי" (מי שקובר מת בשבילי) מקביל למצוות "הלוויית מת" ו"חברה קדישא" בחז"ל. השווה: "כל המלוה את המת נידון כאילו נושא ארונו של שכינה" (סוטה יד, ע"א).
לבוש אור
הביטוי "עטלא דנוהרא דאלהותי" (לבוש אור מאלהותי) מזכיר את המדרש על לבושיו של אדם הראשון בגן עדן שהיו "כותנות אור" (בראשית רבה כ, יב) --- אשר נהפכו אחרי החטא ל"כותנות עור" (נקוד מעל עי"ן).
נשיאת משא עם חבר
"מנו דשקל טענא מן חבריה" (מי שנושא משא מחברו) מקביל ל"נושא בעול עם חברו" בחז"ל (אבות ו, ו): "הלומד מחברו פרק אחד... נושא בעול עם חברו".
תגובות