פרק ג

הערות וביאורים

• על "מי שלא אכל נבלה משל שטן" (פסוק כד). "נבלה" בסורית (חנגא דסיטנא) = נבלת השטן — דהיינו איסורי מאכל שמקורן בעבודה זרה. מסורת האיסורים: "ולא תאכלו מן הנבלה" (דברים יד,כא; ויקרא יא,ג–ד — "כל ההולך על כפיו"); "נבלה וטריפה לא תאכלו" (שמות כב,ל). "שכר הזונה" (אגרא דעולא) אסור מדין "לא תביא אתנן זונה... בית ה'" (דברים כג,יח). השכר "אשביענו משולחן השמחה" מקביל ל"שולחן של י"ד" (בבלי ברכות נב,א–נג,א; חגיגה יד,א–טו,א — שמחת יו"ט ושתיית יין בבית המקדש; וראה תנחומא, וישב, א — נ' לוי מונה את השולחן של י"ד כשכר); "בעולם הבא אין לא לאור ולא לחושך, ואין לא לא כסומ ולא שתיה" (בבלי פסחים נ,א). ↩
• על "מי שלא אכל את שכר הזונה" (פסוק כה). חזרה על נושא הפסוק הקודם — איסור אתנן ומחיר כלב (דברים כג,יח–יט). "ולא תביא אתנן זונה... בבית ה' אלהיך... כי תועבת ה' אלהיך שניהם". מסורת חז"ל על מחיר זונה: "יש מחיר כלב שאסור בקרבנות" (בבלי תמורה כט,א–ל,א); "כל הזונה — אסור לקרבן" (בבלי ערכין ו,א). השכר "אשביענו מטוב הגן" מקביל למסורת של "טוב העולם הבא" (בבלי ברכות יז,א: "אין משיבין חצי דבר אלא כל כולו — 'וראיתי אני את כל מעשי האלהים... גם את הרשע ואת הצדיק' — אלו רשעים בטוב וכו'"). וראה בבלי שבת כה,ב — "טובה של העולם הבא". ↩
• על "מי שלא נדר נדר שוא" (פסוק כו). איסור "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא" (שמות כ,ז); "איש כי ידר נדר... לא יחל דברו" (במדבר ל,ג); "טוב אשר לא תדר משתדר ולא תשלם" (קהלת ה,ד). מסורת חז"ל: "נדרים סיג לפרישות" (משנה אבות ג,יג); "נדרי חסידים — כקולרים של נחושת" (בבלי ירושלמי נדרים ט,א). השכר "אשביענו מטוב הגן" חוזר — השכר של גן עדן הוא "טוב העולם הבא" (תנחומא, וישב, א — נ' לוי מונה שכר אתנן ונדרים בעולם הבא). ↩
• על "מי שלא שפך דם נקי" (פסוק כז). "שפך דם האדם באדם דמו ישפך" (בראשית ט,ו); "לא תרצח" (שמות כ,יג); "ולא תקח כופר לנפש רצח... כי מות יומת" (במדבר לה,לא). מסורת הדם הנקי: "דמו של הבל רע... עדיין מתגלגל עד שבא יעל וקללה את יבין" (בראשית נבה כב,ד — גלגול הדם); "והנה קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה" (בראשית ד,י). השכר "אשכינו בגן עדן" מקביל ל"נושא בעול עם חברו" (אבות ו,ו) — המצטער עם חברו שורה בגן עדן (בבלי שבת קנא,ע"ב: "המרחם על הבריות — מרחמין עליו מן השמים"). ↩
• על "מי שלא העיד עדות שקר" (פסוק כח). "לא תענה ברעך עד שקר" (שמות כ,יג — עדות שקר בדיברות); "ועד שקר... עשה לא תעשה עמו" (שמות כג,א–ז). מסורת חז"ל: "עדים זוממין — כוונתן לנפשו של הנידון" (משנה מכות א,ו–ז — "כל העומדין אחר מיתתו של נידון — כוונתן לנפשו"); "כל המעיד עדות שקר — כאילו עבד עבודה זרה" (בבלי שבועות מז,א). השכר "אשכינו בגן עדן" מקביל למסורת "השומר עדות שקר — זוכה למדה של חסד" (ספרי דברים); וראה תנחומא, וישב, א — נ' לוי: גם עדות שקר מוזכר שם כאחת המידות הנשמרות ששכרן גן עדן. ↩
• על "מי שמתפלל בלילה וביום" (פסוק כט). חזרה על נושא התפילה מפסוק טו, אך כאן נוסח מוגבר — "בלילה וביום" — מסורת התפילה בלילה: "העריב ערבית תפילתו בלילה... נוטל שכר כולן" (בבלי ברכות ח,א); "ראה כמה חביבין ישראל לפני הקב"ה — שכל מקום שנאמר 'והיו לאות' — נאמר בהם 'זכרון'" (ברכות ו,ב). וראה מסורת תפילות לילה: "כל הקורא ק"ש על מטתו — רוחו מרחפת עליו" (ברכות ה,א). השכר "אפדנו מן הדין" מקביל ל"התפילה עומדת ברומו של עולם וחותכת את הגזירה" (ירושלמי ברכות א,א — מסורת מובהקת). וראה פרקי דרבי אליעזר יז — תפילת הלילה של אברהם יצחק ויעקב. ↩