אַל תַּעֲנֵהוּ, כִּי נָתַן לוֹ הָאֵל רְשׁוּת עַל הָעוֹנִים אוֹתוֹ. וְכָל אֲשֶׁר דִּבֵּר אֵלַי לֹא עָנִיתִיו. וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בֹּאָה וְהִנֵּה עָשָׁן כְּעָשָׁן הַכִּבְשָׁן, וַיַּעֲלוּ...
הַמַּלְאָכִים נֹשְׂאֵי הַקָּרְבָּנוֹת הַמְבֻתָּרִים מֵרֹאשׁ הַכִּבְשָׁן הֶעָשֵׁן. וַיִּקָּחֵנִי הַמַּלְאָךְ בְּיָד יְמִינוֹ, וַיּוֹשִׁיבֵנִי עַל כְּנַף הַיוֹנָה הַיְמָנִית, וְהוּא יָשַׁב עַל כְּנַף הַתּוֹר הַשְּׂמָאלִית, אֲשֶׁר לֹא נִשְׁחֲטָה וְלֹא נִבְתְּרָה. וַיִּשָּׂאֵנִי עַד קְצֵה שַׁלְהֶבֶת הָאֵשׁ, וַנַּעַל כְּרוּחוֹת גְּדוֹלוֹת אֶל הַשָּׁמַיִם הַמּוּטָלִים עַל הָרְקִיעִים. וָאֵרֶא בַמָּקוֹם הָהוּא קָהָל רַב, דְּמוּת אֲנָשִׁים, כֻּלָּם מִשְׁתַּנִּים בְּמַרְאֵיהֶם וּבְצוּרוֹתָם, רָצִים וּמִתְהַפְּכִים, וּמִשְׁתַּחֲוִים וְקוֹרְאִים בְּקוֹל דְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא יָדָעְתִּי. וָאֹמַר לַמַּלְאָךְ: אָנָה הֲבֵאתַנִי כֹּה, כִּי לֹא אוּכַל עוֹד לִרְאוֹת, כִּי נֶחֱלַשְׁתִּי וְרוּחִי סָרָה מִמֶּנִּי. וַיֹּאמֶר אֵלַי: עֲמֹד עִמִּי, אַל תִּירָא, וַאֲשֶׁר תִּרְאֶה בָּא לִקְרָאתֵנוּ בְּקוֹל גָּדוֹל, הוּא הָאֹהֲבְךָ הַקַּדְמוֹן; אוֹתוֹ עַצְמוֹ לֹא תִרְאֶה פֶּן תֶּחֱלַשׁ רוּחֲךָ, כִּי אֲנִי עִמְּךָ מְחַזֵּק אוֹתְךָ. וּבְעוֹד הוּא מְדַבֵּר, וְהִנֵּה אֵשׁ בָּאָה לִקְרָאתֵנוּ סָבִיב סָבִיב, וְקוֹל בָּאֵשׁ כְּקוֹל מַיִם רַבִּים, כְּקוֹל הַיָּם בְּסַעֲרוֹ. וַיִּכְרַע עִם הֲמוֹן הַמַּלְאָכִים וַיִּשְׁתַּחוּ, וָאֲבַקֵּשׁ אֲנִי לִנְפֹּל עַל פָּנַי אַרְצָה, וְלֹא הָיְתָה אֶרֶץ לִנְפֹּל עָלֶיהָ, רַק הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַדְנוּ עָלָיו. וַיֹּאמֶר: הִשְׁתַּחֲוֵה בִלְבַד אַבְרָהָם, וֶאֱמֹר אֶת הַשִּׁיר אֲשֶׁר לִמַּדְתִּיךָ, כִּי אֵין אֶרֶץ לִנְפֹּל עָלֶיהָ. וָאֶשְׁתַּחוּ בִלְבַד, וָאֹמַר אֶת הַשִּׁיר אֲשֶׁר לִמְּדַנִי. וַיֹּאמֶר: דַּבֵּר בְּלִי חֲדֹל, וָאֲדַבֵּר.
וְהוּא עַצְמוֹ אָמַר עִמִּי אֶת הַשִּׁיר:
תגובות