-
"וֵאלֹהֵי נָחוֹר אָחִיו" (פרק א) — צירוף זה מצוי בכתבי־היד הסלאביים בנוסח א, אך חסר בנוסחים אחרים. הובא כפשוטו.
-
שמות האלילים מָרוּמָת / בָּרִיסָת / זוּחֵא / אָבוֹן — שמות אלו הובאו כתעתיק מן המקור הסלאבי, ולא שוּנו לצורה עברית משוערת.
-
"црквь" (המונח הסלאבי ל"מקדש") — תורגם לפי ההקשר: "הֵיכָל" או "בֵּית עֲבוֹדָתָם".
-
"четꙑри сходъ" ("ארבעה מורדות/ירידות") — מונח אסכטולוגי שאינו ברור דיו; תורגם מילולית "אַרְבָּעָה מוֹרָדוֹת" בלי לפרש.
-
מספרי השנים והשעות (100 שנה, שעת עולם = 12 שנה) — הושארו כפי שהם בסלאבית, אף שיש חשד לשיבוש בשרשרת ההעתקה.
-
"свѣтъ" בזוג המשפטים "яко свѣтъ оц҃а твоієго въ немь. якоже твои свѣтъ в тебѣ" — תורגם "חֵלֶק" (על דרך "жребии" שבפרק א), אך אפשרות חלופית היא "מַחְשָׁבָה" או "עֵצָה". העמימות אינה פתורה.
-
"подъпрестольнꙑи славꙑ моієи" — "מתחת לכיסא כבודי", בגוף ראשון, בתוך דברי אברהם עצמו; הדבר תמוה תחבירית, שכן מצופה "כבודך" בפי אברהם הפונה לאל. הובא לפי ההקשר "כִּסֵּא כְבוֹדְךָ".
-
"дарꙑіємꙑи" (פרק כא) — נראה כווריאנט איות של "оударяіємꙑи" (המוכה); תורגם "מֻכֶּה".
-
"нъ свѣтьствоіємь дѣлающеієму непользноіє" (פרק יז, בתשובת אברהם) — משפט סתום שלא נמצא לו פתרון משביע רצון, ולכן הושמט מתוך המשפט הרציף.
-
השימוש בארמית הוגבל לנוסחת חומרי הפסלים בפרק א (עֵץ, אֶבֶן, זָהָב, כֶּסֶף, נְחֹשֶׁת, בַּרְזֶל) — המהדהדת את דניאל ה, ד/כ"ג, המקור הארמי המקראי היחיד לרשימת שישה חומרים כאלה.
נספח: צְמָתִים טְעוּנֵי דִּיּוּן
גודל טקסט
תגובות