אַל תַּעֲנֵהוּ, כִּי נָתַן לוֹ הָאֵל רְשׁוּת עַל הָעוֹנִים אוֹתוֹ.
וַיֹּאמֶר אֵלַי הַמַּלְאָךְ שֵׁנִית: עַתָּה, אִם יְדַבֵּר אֵלֶיךָ עוֹד, אַל תַּעֲנֵהוּ, פֶּן תָּבֹא אֵלֶיךָ רְצוֹנוֹ, כִּי לוֹ נִתַּן, לִפְנֵי הָעוֹלָמִים וְגִבּוֹר, כֹּבֶד וּרְשׁוּת — אַל תַּעֲנֵהוּ. וְכָל אֲשֶׁר דִּבֵּר אֵלַי לֹא עָנִיתִיו. וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בֹּאָה וְהִנֵּה עָשָׁן כְּעָשָׁן הַכִּבְשָׁן, וַיַּעֲלוּ הַמַּלְאָכִים נֹשְׂאֵי הַקָּרְבָּנוֹת הַמְבֻתָּרִים מֵרֹאשׁ הַכִּבְשָׁן הֶעָשֵׁן. וַיִּקָּחֵנִי הַמַּלְאָךְ בְּיָד יְמִינוֹ, וַיּוֹשִׁיבֵנִי עַל כְּנַף הַיוֹנָה הַיְמָנִית, וְהוּא יָשַׁב עַל כְּנַף הַתּוֹר, אֲשֶׁר לֹא נִשְׁחֲטָה וְלֹא נִבְתְּרָה.
וַיִּשָּׂאֵנִי עַד קְצֵה שַׁלְהֶבֶת הָאֵשׁ, וַנַּעַל כְּרוּחוֹת גְּדוֹלוֹת אֶל הַשָּׁמַיִם הַמּוּטָלִים עַל הָרְקִיעִים. וְאָמַר הַשִּׁיר עִמִּי:
תגובות