נספח: הֶבְדְּלֵי נֻסָּח מוּל נֻסָּח א'

פרק א — שם האל־הברזל — נוסח ב' נותן שם מפורש לאל־הברזל: "נָחוֹן" (Нахонъ). נוסח א' כינה אותו רק "הָאֵל הַנִּקְרָא בַרְזֶל" בלי שם.

פרק א — "וֵאלֹהֵי נָחוֹר אָחִיו" — הצירוף הזה מצוי בנוסח א' אך חסר בנוסח ב', מה שמחזק את האפשרות שמדובר בתוספת מקומית בנוסח א' ולא בחלק מגוף החיבור המקורי.

פרק י (הצגת המלאך) — נוסח ב': "בָּרָקִיעַ הַתִּיכוֹן" (на среднеи широтѣ), לעומת נוסח א': "בָּרָקִיעַ הַשְּׁבִיעִי". סתירה מעניינת מול פרקים טו–טז, שבהם שני הנוסחים מסכימים שהמלאך עומד ברקיע השביעי.

פרק י — נוסח ב' מפרק את המשפט המעורפל של נוסח א' לשני משפטים ברורים: (א) עניין שאולי — "הַמְצֻוֶּה לְהַתִּיר אֶת הַשְּׁאוֹל, לְהַשְׁמִיד אֶת הַמִּתְפַּלְּאִים עַל הַמֵּתִים"; (ב) עניין שריפת בית תרח — "הַמְצֻוֶּה לְהַצִּית אֶת בֵּית אָבִיךָ עִמָּם, כִּי עָשָׂה מֵתִים".

פרק יד (הפיוט) — נוסח ב' אינו מביא את שרשרת "אֵל אֵל אֵל אֵל אִילוֹאִיל" של נוסח א', אלא צירוף יחידי "יוֹאֵל" (Іолилъ). כמו כן, נוסח ב' אומר על קול האל "בַּעַל קוֹל רַעַם" (громоглмѣ), בעוד נוסח א' אומר "לֹא רוֹעֵם" — סתירה מפורשת. וכן "אוֹר פְּנִימִי" (вноутренимъ свѣтомъ) במקום "אוֹר הַבֹּקֶר" של נוסח א'.

פרק יח — נוסח ב': "פְּרִי הָעֵץ כְּמַרְאֵה אֶשְׁכּוֹל תְּמָרִים" (грозна финична), לעומת נוסח א': "כְּמַרְאֵה אֶשְׁכּוֹל עֵנָבִים" (грозда виничьна) — פרי־תמר מול פרי־גפן.

פרק כג — נוסח ב' נותן "שְׁעַת עוֹלָם = עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה" וְ"שָׁעָה עֶשְׂרִים וְאַחַת", במקום "שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה" / "שָׁעָה שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה" של נוסח א' — הבדל מספרי משמעותי.

פרק כד (סוף החיבור) — תוספת משמעותית: נוסח ב' מוסיף חומר שלא היה קיים בנוסח א' (שנקטע בתוך רשימת המכות), ובו סיומו האמיתי של החיבור: תיאור גורל הרשעים ונבואת "הדור השביעי" על הגלות בארץ נכריה והשיעבוד. המשפט החותם — "וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי" — הוא כמעט ציטוט מילולי של בראשית ט"ו, י"ד, ובכך סוגר החיבור את מעגל הרמז לבראשית ט"ו (שנפתח בפרק ט' עם עגלה/עז/איל/תור/גוזל מבראשית ט"ו, ט') בציטוט מפורש של ההבטחה על הגלות והמשפט.

חזון העברות (קין והבל, זנות, גניבה, אנשים ערומים, תאווה, פסל הקנאה, המזבח, זבח הנערים) — קטע זה, שהיה חסר בטיוטה הראשונה של נוסח א' ותוקן, מופיע בנוסח ב' ברצף טבעי ללא ניתוק.