עֶשֶׂר מַכּוֹת בְּרָעָה וּמַחֲלָה וַאֲנָקַת רוּחָם, וְאֶת מָרַת נַפְשָׁם אָבִיא עַל הַדּוֹרוֹת אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ, בַּעֲבוּר קֶצֶף וְהַשְׁחָתַת בְּרוּאֵיהֶם אֲשֶׁר יַכְעִיסוּ אוֹתִי.
וְאָז יִוָּתְרוּ מִזַּרְעֲךָ אֲנָשִׁים צַדִּיקִים בְּמִסְפָּר שְׁמוּרִים לִי, מְמַהֲרִים לִכְבוֹד שְׁמִי אֶל הַמָּקוֹם הַמּוּכָן לָהֶם מֵאָז, אֲשֶׁר רָאִיתָ שָׁמֵם בַּתְּמוּנָה. וְיִהְיוּ הַחַיִּים נִתְמָכִים בִּזְבָחִים וּבְמַתָּנוֹת שֶׁל צֶדֶק וֶאֱמֶת, בָּעוֹלָם הַצַּדִּיק, וְאַחֲרַי יִשְׂמְחוּ תָמִיד, וְיַשְׁחִיתוּ אֶת מַשְׁחִיתֵיהֶם, וִיבַזּוּ אֶת מְבַזֵּיהֶם, וּבְחֶרְפָּתָם יִהְיוּ רֹקְקִים בִּפְנֵי פְנֵיהֶם. בִּרְאוֹתָם אוֹתִי שָׂמֵחַ עִם עַמִּי, מְקַבֵּל אֶת הַשָּׁבִים אֵלַי בַּתְּשׁוּבָה.
וַיֹּאמֶר אֵלַי הַקַּדְמוֹן מִתּוֹךְ הֶעָנָן: אַבְרָהָם, אֲנִי הוּא בְּעַצְמִי, אֲדוֹן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וּבוֹרְאָם. אֲנִי הוּא רַב-הַשֵּׁמוֹת וְהַכֹּל-יָכוֹל. אֲנִי הוּא הַנּוֹרָא לַשְּׂרָפִים וְהַנִּסְתָּר מִן הַכְּרוּבִים. אֲנִי הוּא הַמְיַסֵּד אֶרֶץ עַל הַמּוֹסָדוֹת וְהָרוֹסֵן אֶת הַיָּם. אֲנִי הוּא הַכּוֹבֵל בְּדָבָר אֶת הַנּוֹפֵל מִכְּבוֹדִי. אֲנִי הוּא אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְהַצִּית אֶת בֵּית אָבִיךָ, כִּי כָבוֹד עָשָׂה לַמֵּתִים. אֲנִי הוּא הַמֵּכִין לְךָ אֶת הָאָרֶץ וְהַמְיַשֵּׁר אֵלֶיהָ אֶת דַּרְכֶּךָ. שְׂמַח וְגִיל, כִּי אֲנִי עִמָּךְ. וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִן הַקַּדְמוֹן, וַיֹּאמֶר: קַדְמוֹן, יְדַבֵּר נָא עַבְדְּךָ לְפָנֶיךָ, וְאַל יִחַר אַפְּךָ בִּי; הַגִּידָה לִּי, קַדְמוֹן, מָה יִקְרֶה אֶת זַרְעִי בְּאַחֲרִית הַיָּמִים.
וַיְהִי הַקּוֹל אֶל אַבְרָהָם, אֹמֵר: יָקוּם אִישׁ מִזַּרְעֲךָ, וְרַבִּים יִכָּשְׁלוּ בּוֹ; מִקְצָתָם יַכְלִים וּמִקְצָתָם יְרוֹמֵם — אֶת הַמִּשְׁתַּחֲוִים לוֹ; וּמֵהַגּוֹיִם רַבִּים יִבְטְחוּ בּוֹ, כִּי אֲנִי שְׁלַחְתִּיו. וְעוֹלָם הַצֶּדֶק יַחֵל לִצְמֹחַ, וְאַחַר כֵּן יָבוֹא מִשְׁפָּטִי עַל הָעַמִּים הָעַרְמוּמִיִּים שֶׁל זֶרַע עַמְּךָ. אָבִיא עַל כָּל הַתֵּבֵל עֶשֶׂר מַכּוֹת בְּרָעָה וּמַחֲלָה, וֶאֱנָקַת נֶפֶשׁ וּמָרַת נַפְשָׁם, כִּי הִכְעִיסוּ אוֹתִי. וְאָז יִהְיוּ מִזַּרְעֲךָ אֲנָשִׁים צַדִּיקִים וּשְׁמוּרִים לִי, מְמַהֲרִים לִכְבוֹדִי, אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הוּכַן לָהֶם. וּמֵאִתִּי יִשְׂמְחוּ תָמִיד, וְיַשְׁחִיתוּ אֶת מַשְׁחִיתֵיהֶם וִיבַזּוּ אֶת מְבַזֵּיהֶם; בְּרָאוֹתָם אוֹתִי שָׁמֵחַ עִם עַמִּי, מְקַבֵּל אֶת הַשָּׁבִים אֵלַי בִּתְשׁוּבָה.
רְאֵה אַבְרָהָם אֶת אֲשֶׁר רָאִיתָ, וּשְׁמַע אֵת אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ, וְדַע אֶת אֲשֶׁר יָדַעְתָּ — לֵךְ אֶל גּוֹרָלְךָ, וְהִנְנִי עִמְּךָ עַד עוֹלָם. וְעוֹד הוּא מְדַבֵּר, וָאֶמָּצֵא עַל הָאָרֶץ, וָאֹמַר: קַדְמוֹן, אֵינֶנִּי עוֹד בַּכָּבוֹד אֲשֶׁר הָיִיתִי בּוֹ לְמַעְלָה, וְאֵת אֲשֶׁר בְּלִבִּי חָפְצָה נַפְשִׁי לְהָבִין לֹא הֵבַנְתִּי. וַיֹּאמֶר אֵלַי הָאֵל, קוֹל מִן הֶעָנָן: אַבְרָהָם, אֲנִי אֲדֹנֵי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ. רְאֵה, אַבְרָהָם, כָּל אֲשֶׁר רָאִיתָ, וְשָׁמַע, וְדַע, וְעַתָּה הַגֶּד לִי, אֲדֹנָי, מָה יִקְרֶה אֶת זַרְעִי בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. וַיְהִי קוֹל אֶל אַבְרָהָם, אֹמֵר: יָקוּם אִישׁ מִזַּרְעֲךָ, וְרַבִּים יִכָּשְׁלוּ בּוֹ. מִקְצָתָם יַכְלִים אוֹתוֹ, וּמִקְצָתָם יְרוֹמֵם אֶת הַמִּשְׁתַּחֲוִים לוֹ; וּמֵהַגּוֹיִם רַבִּים יִבְטְחוּ בּוֹ, כִּי אֲנִי שְׁלַחְתִּיו. וְיַחֵל לִצְמֹחַ עוֹלָם הַצֶּדֶק, וְאַחַר כֵּן יָבוֹא מִשְׁפָּטִי עַל עַרְמוּמֵי עַמֵּי זַרְעֲךָ. וְאָבִיא בַּיָּמִים הָהֵם עַל כָּל הַתֵּבֵל עֶשֶׂר מַכּוֹת בְּרָעָה וּמַחֲלָה וַאֲנָחָה וּמְרִירוּת נַפְשָׁם, בַּעֲבוּר אֲשֶׁר הִכְעִיסוּנִי. וְאָז יִשָּׁאֲרוּ מִזַּרְעֲךָ אֲנָשִׁים צַדִּיקִים וּשְׁמוּרִים לִי, נָחוּצִים אֶל כְּבוֹדִי, אֶל הַמָּקוֹם הַמּוּכָן לָהֶם, וְיִשְׂמְחוּ בִּי תָמִיד, וְאֶת מַשְׁחִיתֵיהֶם יַשְׁחִיתוּ וְאֶת מְבַזֵּיהֶם יְבַזּוּ, בִּרְאוֹתָם אוֹתִי שָׂמֵחַ עִם עַמִּי, מְקַבֵּל אֶת הַשָּׁבִים אֵלַי בִּתְשׁוּבָה. שָׁמַע אַבְרָהָם אֶת דִּבְרֵי הָאֱלֹהִים, וַיִּקְבְּלֵם בְּלִבּוֹ.
תגובות