וַיְהִי בִּבְקָעִי אֶת הָעֵצִים, וָאֶמְצָא בָהֶם אֵל קָטָן, נִכְנָס בְּתוֹךְ סַל הָעֵצִים כַּאֲשֶׁר בְּקַעְתִּיו, וְכָתוּב הָיָה עַל מִצְחוֹ: אֵל בָּרִיסָת. וְלֹא הִגַּדְתִּי לְאָבִי כִּי אֵל עֵץ מָצָאתִי בְּתוֹךְ שְׁבָבֵי בָרִיסָת. וַיְהִי כְּשׂוּמִי אֶת הָעֵצִים עַל הָאֵשׁ לַעֲשׂוֹת אֹכֶל לְאָבִי, וּבְצֵאתִי הַחוּצָה לִשְׁאֹל עַל הָאֹכֶל, הִצַּבְתִּי אֶת בָּרִיסָת אֵצֶל הָאֵשׁ הַבּוֹעֶרֶת, וָאֹמַר אֵלָיו: בָּרִיסָת, שְׁמֹר פֶּן תִּכְבֶּה הָאֵשׁ עַד בּוֹאִי; וְאִם תִּכְבֶּה — נְפַח בָּהּ וְתִבְעָר. וָאֵלֵךְ וָאַעַשׂ אֶת עֲסָקַי, וָאָשׁוּב וָאֵרֶא אֶת בָּרִיסָת נֹפֵל בְּתוֹךְ הָאֵשׁ, וְהָאֵשׁ אוֹכַלְתּוֹ. וַיְהִי כִּרְאוֹתִי, וָאֶשְׂחַק בְּלִבִּי מְאֹד, וָאֹמַר: אָכֵן בָּרִיסָת, יָדַעְתָּ לְהַבְעִיר אֵשׁ וּלְבַשֵּׁל אֹכֶל! וְכֵן אָמַרְתִּי בְּלִבִּי וָאֶשְׂחָק. וּבָרִיסָת מְעַט מְעַט נִשְׂרַף בָּאֵשׁ וַיְהִי לְאֵפֶר.
וָאָבִיא אֶת הָאֹכֶל אֶל אָבִי, וַיֹּאכַל, וָאֶתֵּן לוֹ יַיִן וְחָלָב לִשְׁתּוֹת, וַיִּשְׂבַּע. וַיְבָרֶךְ אֶת מָרוּמָת אֱלֹהָיו, וָאֹמַר אֵלָיו: אָבִי תֶּרַח, אַל תְּבָרֵךְ אֶת מָרוּמָת אֱלֹהֶיךָ וְאַל תְּהַלְלֵהוּ; הַלֵּל נָא אֶת בָּרִיסָת אֱלֹהֶיךָ, כִּי מֵאַהֲבָתוֹ אוֹתְךָ הִשְׁלִיךְ אֶת עַצְמוֹ בָּאֵשׁ לְבַשֵּׁל אֶת אֹכֶלְךָ. וַיֹּאמֶר: וְאַיָּה הוּא עַתָּה? וָאֹמַר: נִכְלָה בַּחֲמַת הָאֵשׁ וַיְהִי לְאֵפֶר. וַיֹּאמֶר: גָּדוֹל כֹּחַ בָּרִיסָת; אֶעֱשֶׂה אַחֵר הַיּוֹם, וּמָחָר יַעֲשֶׂה אֶת אֹכֶלְךָ.
וַאֲנִי כְּשָׁמְעִי אֶת דִּבְרֵי אָבִי כָּאֵלֶּה, צָחַקְתִּי בְּלִבִּי, וָאֶאֱנַק מִמְּרִירוּת וּמֵחֲרוֹן נַפְשִׁי, וָאֹמַר: הֲכָזֶה הוּא עוֹזֵר אָבִי — גּוּף עָשׂוּי בְּיָדַיִם! וְכִי יִכָּנַע הַגּוּף לְנַפְשׁוֹ וְרוּחוֹ, וְהָרוּחַ לְאִוֶּלֶת וּלְאִי־דָעַת? וָאֹמַר: רַק פַּעַם אַחַת אֶסְבֹּל אֶת הָרָע; אָשִׂים דַּעְתִּי עַל הַטָּהוֹר, וְאֶת מַחְשְׁבוֹתַי אֲגַלֶּה.
וְאַחַר כֵּן אָמַרְתִּי אֶל אָבִי: אָבִי תֶּרַח, אֵיזֶה מֵהֶם תְּהַלֵּל, וְאֶת מִי תְּאַשֵּׁר בְּמַחְשַׁבְתְּךָ? הֲלֹא אֱלֹהֵי נָחוֹר אָחִי הָעוֹמְדִים בַּהֵיכָל נִכְבָּדִים מֵאֵלֶּה שֶׁלְּךָ! הֵן אֱלוֹהַּ נָחוֹר אָחִי נִכְבָּד מִמָּרוּמָת אֱלֹהֶיךָ, כִּי מִזָּהָב הוּא עָשׂוּי בִּידֵי אָדָם, וְאִם יִבְלֶה בַּשָּׁנִים — יַחְדְּשׁוּ אוֹתוֹ; אֲבָל מָרוּמָת, אִם יִשְׁתַּנֶּה אוֹ יִשָּׁבֵר — לֹא יִתְחַדֵּשׁ, כִּי אֶבֶן הוּא. וּמָה אֹמַר עַל הָאֵל הָעוֹמֵד עַל הָאֵל אַחֵר, אֲשֶׁר עִמּוֹ הוּא נִצָּב? כִּי נִכְבָּד הוּא מִבָּרִיסָת אֱלוֹהֶיךָ, אֲשֶׁר מֵעֵץ הוּא עָשׂוּי וּמִכֶּסֶף מֻקְשֶׁה, וְהוּא דָבָר שָׁוֶה בִּמְחִיר מִבְּנֵי אָדָם, לְמַרְאֵה עֵינַיִם. וּבָרִיסָת אֱלוֹהֶיךָ — בְּטֶרֶם הֱיוֹתוֹ מַעֲשֵׂה יָדַיִם, גָּדַל בָּאָרֶץ עִם הַשֶּׁרֶץ, עִם עֲטֶרֶת פְּרָחִים וְתִפְאָרָה; אַךְ נִגְדַּע בַּמַּעֲצָד, וּבְחָכְמָתְךָ נַעֲשָׂה אֱלוֹהַּ. וְהִנֵּה כְּבָר יָבַשׁ וְאָבַד שַׁמְנוֹ, וּמִמָּרוֹם נָפַל אָרְצָה, וּמִגְּדֻלָּה בָּא לִקְטַנָּה, וּמַרְאֵה פָנָיו נָמוֹג; וְגַם הוּא עַצְמוֹ נִשְׂרַף בָּאֵשׁ וַיְהִי לְאֵפֶר, וְאֵינֶנּוּ עוֹד. וְאַתָּה אוֹמֵר: אֶעֱשֶׂה אַחֵר, אֲשֶׁר מָחָר יַעֲשֶׂה אֶת הָאֹכֶל! הֲלֹא הָאוֹבֵד עַצְמוֹ לְאַבְדָּנוֹ לֹא יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ!
וְאַחַר אֲשֶׁר חָשַׁבְתִּי כֵן, בָּאתִי אֶל אָבִי וָאֹמַר: שְׁמַע תֶּרַח אָבִי —
תגובות