פרק א

הערה: פתיחת החיבור נשמרה בכתב־היד הסולובצקי (ל. 79א–80א) ופורסמה אצל פורפירייב, עמ' 111–112. היא מובאת כאן בתרגום, בסגנון הלשון של שאר הנוסח. בכתב־היד הסיפור נפתח בגוף שלישי (עיבוד הפאלאה), ומנקודת גזירת־הראש ואילך חוזר לגוף ראשון — כפי שניכר בהמשך הנוסח.

וְתֶרַח הוֹלִיד אֶת אַבְרָהָם, וַיָּחֶל תֶּרַח לַעֲשׂוֹת אֶת־הַמְּלָאכָה הַהִיא אֲשֶׁר רָאָה אֵצֶל נָחוֹר אָבִיו, וַיִּשְׁתַּחוּ לָאֱלִילִים, וַיִּזְבַּח לִפְנֵיהֶם זֶבַח עֵגֶל וּפָר, וְאֵת כָּל־חֵפֶץ הַשָּׂטָן עָשָׂה.

וַיַּרְא אַבְרָהָם אֶת־כָּל־זֹאת, וּמִתּוֹךְ כָּךְ בָּא אֶל הִרְהוּר אַחֵר, וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: הָאֱלֹהִים הָאֵלֶּה עֵץ הֵמָּה, וּבָהֶם מֻטְעֶה תֶּרַח אָבִי; וְהָאֱלֹהִים הָאֵלֶּה אֵין בָּהֶם רוּחַ: עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ, אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ, יָדַיִם לָהֶם וְלֹא יְמַשְׁשׁוּ, רַגְלַיִם לָהֶם וְלֹא יֵלֵכוּ, נְחִירַיִם לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן, וְאֵין קוֹל בִּגְרוֹנָם. עַל־כֵּן אֵדַע נֶאֱמָנָה כִּי מֻטְעֶה תֶּרַח אָבִי.

וְאֵלֶּה חָשַׁב אַבְרָהָם: וְאַבְרָהָם, בַּיּוֹם אֲשֶׁר הָפְקְדוּ לוֹ אֱלֹהֵי אָבִיו תֶּרַח, וֵאלֹהֵי נָחוֹר אָחִיו, בְּבַקְשׁוֹ לָדַעַת מִי הוּא בֶּאֱמֶת הָאֵל הַגִּבּוֹר. וַיְהִי לְאַבְרָהָם בְּעֵת נְפֹל גּוֹרָלוֹ, כְּכַלּוֹתוֹ לְשָׁרֵת בַּעֲבוֹדַת קָרְבַּן תֶּרַח אָבִיו, לֵאלֹהָיו — אֱלֹהֵי עֵץ, אֱלֹהֵי אֶבֶן, דַּהֲבָא וְכַסְפָּא נְחָשָׁא וּפַרְזְלָא. וּבְבֹאוֹ אֶל בֵּית עֲבוֹדָתָם לְשָׁרֵת, מָצָא אֵל וּשְׁמוֹ מָרוּמָת, פֶּסֶל אֶבֶן, נֹפֵל עַל פָּנָיו לְרַגְלֵי הָאֵל נָכוֹן, אֱלֹהֵי הַבַּרְזֶל.

וַיְהִי כִּרְאוֹת אַבְרָהָם וַיֶּהֱמוּן לְבָבוֹ, וַיַּחֲשֹׁב בְּלִבּוֹ: כִּי לֹא יוּכַל לַהֲשִׁיבוֹ אֶל מְקוֹמוֹ לְבַדּוֹ, כִּי כָּבֵד הָיָה — פֶּסֶל אֶבֶן גְּדוֹלָה. וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיַּגֵּד לְאָבִיו, וַיָּבֹאוּ שְׁנֵיהֶם, וּבְקֹשִׁי הֵנִיעוּ אֹתוֹ וַיְשִׁיבֻהוּ אֶל מְקוֹמוֹ. וַתִּפֹּל רֹאשׁוֹ מֵעָלָיו, וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ אֹחֵז בָּרֹאשׁ. וַיְהִי כִּרְאוֹת אָבִיו כִּי נָפְלָה רֹאשׁ אֱלֹהָיו מָרוּמָת מֵעָלָיו, וַיֹּאמֶר אֶל בְּנוֹ: אַבְרָם! וַיֹּאמֶר: הִנֵּנִי. וַיֹּאמֶר לוֹ: הָבֵא לִי מַעֲצָד וּמַגְזְרָה מִן הַבַּיִת. וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם, וַיָּבֵא וַיִּתֵּן לוֹ אֶת הַמַּעֲצָד וּמַגְזְרָה.

וַיִּגְזֹר אֶת רֹאשׁ אֵל אַחֵר מֵאֶבֶן, וַיַּדְבִּיקֵהוּ עַל מָרוּמָת הָאֵל אֲשֶׁר נָפַל לְפָנִים; וְאֶת הָרֹאשׁ הַנִּתְּקָה מִמָּרוּמָת וְאֶת שְׁאָר הַפְּסִילִים שָׁבַר, וַיַּעַשׂ חֲמִשָּׁה אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּתְּנֵם לִי, וַיְצַוֵּנִי לְמָכְרָם בַּחוּץ בְּדֶרֶךְ הָעִיר. וָאֶחְבֹּשׁ אֶת חֲמוֹרִי וָאָשִׂים אוֹתָם עָלָיו, וָאֵצֵא אֶל הַמְּסִלָּה לְמָכְרָם.