וּבְחָשְׁבִי כֵן בָּאתִי אֶל בֵּית אָבִי, וָאַשְׁקֶה אֶת הַחֲמוֹר וָאֶתֵּן לוֹ מִסְפּוֹא, וָאוֹרִיד אֶת הַכֶּסֶף וָאֶתְּנֵהוּ בְּיַד תֶּרַח אָבִי. וַיִּרְאֵהוּ וַיִּשְׂמַח וַיֹּאמֶר: בָּרוּךְ אַתָּה אַבְרָם לֵאלֹהַי, כִּי הֵבֵאתָ מְחִיר הָאֱלֹהִים וְלֹא הָיָה עֲמָלִי לָרִיק. וַיַּעַן אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר לוֹ: שְׁמַע תֶּרַח אָבִי, בְּרוּכִים אֱלֹהֶיךָ מִפִּיךָ, כִּי אַתָּה עֲשִׂיתָם; בִּרְכָתָם אֲבַדּוֹן הִיא, וְכֹחָם רִיק, וְהֵם לֹא הוֹשִׁיעוּ אֶת נַפְשָׁם — וְאֵיךְ יוֹשִׁיעוּ אֹתְךָ אוֹ יְבָרְכוּ אוֹתִי. וָאַגִּיד לְךָ: טוֹב הָיִיתִי לְךָ, כִּי בְּשִׂכְלִי הֲשִׁיבֹתִי לְךָ אֶת מְחִיר הַשְּׁבוּרִים.
וַיְהִי כְּשָׁמְעוֹ אֶת דְּבָרַי וַיִּחַר אַפּוֹ בִּי עַל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי דְּבָרִים קָשִׁים עַל אֱלֹהָיו. וַאֲנִי חָשַׁבְתִּי עַל חֲרוֹן אָבִי, וָאֵצֵא הַחוּצָה. וַיְהִי כְּצֵאתִי הַחוּצָה, וַיָּשָׁב וַיִּקְרָא אֵלַי אָבִי: אַבְרָם! וָאֹמַר: הִנֵּנִי. וַיֹּאמֶר אֵלַי: אֱסֹף לְךָ שְׁבָבֵי עֵצִים, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי מֵהֶם אֱלֹהִים מֵעֲצֵי הַיַּעַר, בְּטֶרֶם בּוֹאֲךָ, וַעֲשֵׂה לִי מֵהֶם אֹכֶל לַצָּהֳרָיִם.
תגובות