תצוגה מקבילית:

פרק ז

מקור: סלאבית ייחוס: אברהם

גודל טקסט

קוֹל גִּבּוֹר נָפַל מִן הַשָּׁמַיִם בְּזֶרֶם אֵשׁ, קוֹרֵא: אַבְרָהָם אַבְרָהָם, וָאֹמַר הִנֵּנִי. וַיֹּאמֶר: אֶת הָאֵל הַבּוֹרֵא אַתָּה מְבַקֵּשׁ בְּמַחְשֶׁבֶת לִבְּךָ — אֲנִי הוּא. צֵא מֵאֵת תֶּרַח אָבִיךָ וּמִן הַבַּיִת, פֶּן תּוּמַת גַּם אַתָּה בְּחַטֹּאות בֵּית אָבִיךָ. וָאֵצֵא, וַיְהִי כְּצֵאתִי וּבְטֶרֶם הִגַּעְתִּי אֶל פֶּתַח הֶחָצֵר, וְקוֹל רַעַם בָּא וַיִּשְׂרֹף אוֹתוֹ וְאֶת בֵּיתוֹ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתוֹ עַד הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים אַמָּה. אָז בָּא הַקּוֹל אֵלַי פַּעֲמַיִם: אַבְרָהָם אַבְרָהָם, וָאֹמַר הִנֵּנִי. וַיֹּאמֶר: אֲנִי הוּא, אַל תִּירָא, כִּי אֲנִי לִפְנֵי הָעוֹלָמִים וְאֵל גִּבּוֹר, אֲשֶׁר בָּרָאתִי רִאשׁוֹנָה אֶת אוֹר הָעוֹלָם. וַאֲנִי מָגֵן לְךָ וְעֶזְרְךָ. לֵךְ קַח לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְתֹר וְגוֹזָל, וְהַקְרֵב לִי קָרְבָּן טָהוֹר, וּבַקָּרְבָּן הַהוּא אָקִים לְךָ עוֹלָמִים, וְאַגִּיד לְךָ אֶת הַשְּׁמוּרוֹת וּתְרָאֶה גְּדֹלוֹת אֲשֶׁר לֹא רָאִיתָ, כִּי אָהַבְתָּ לְבַקְּשֵׁנִי וָאֶקְרָא לְךָ אוֹהֲבִי. אַךְ הִשָּׁמְרוּ לְךָ מִכָּל מַאֲכָל הַבָּא מֵאֵשׁ, וּמִשְּׁתוֹת יַיִן, וּמִסּוּךְ שֶׁמֶן, אַרְבָּעִים יוֹם. אָז תַּקְרִיב לִי אֶת הַקָּרְבָּן אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר אַרְאֶה אוֹתְךָ עַל הָהָר הָרָם, וְשָׁם אַרְאֶה לְךָ בִּדְבָרִי אֶת הָעוֹלָמִים, אֶת הַבְּרוּאִים וְאֶת הַהִתְחַדְּשׁוּת, וְאוֹדִיעֲךָ בָהֶם אֶת הַבָּאוֹת עַל עֹשֵׂי הָרַע וְעַל הַצַּדִּיקִים בְּדוֹר בְּנֵי אָדָם. וַיְהִי כְּשָׁמְעִי אֶת הַקּוֹל מְדַבֵּר אֵלַי דְּבָרִים כָּאֵלֶּה, וָאַבִּיט הֵנָּה וָהֵנָּה, וְהִנֵּה אֵין נִשְׁמַת אָדָם, וּכְבָר רוּחִי בָרְחָה, נַפְשִׁי מִמֶּנִּי, וָאֱהִי כְּאֶבֶן וָאֶפֹּל אַפַּיִם אַרְצָה, כִּי לֹא הָיָה עוֹד בִּי כֹּחַ לַעֲמֹד עַל הָאָרֶץ. וּבְעוֹדֶנִּי נֹפֵל עַל פָּנַי אַרְצָה, וָאֶשְׁמַע קוֹל אֹמֵר: לֵךְ יְהוֹאֵל, בְּתִוּוּךְ שְׁמִי הַמְפֹרָשׁ, קוּם אֶת הָאִישׁ הַזֶּה, וְחַזְּקֵהוּ מִן הָרְעָדָה. וַיָּבֹא הַמַּלְאָךְ אֲשֶׁר שֻׁלַּח אֵלַי בִּדְמוּת אִישׁ, וַיַּחֲזֵק בְּיָדִי הַיְמָנִית וַיַּעֲמִידֵנִי עַל רַגְלָי.

וַיֹּאמֶר אֵלַי: קוּם יְדִיד הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר אֲהֵבְךָ, אַל תַּחֲזִיקְךָ חֲרָדַת אֱנוֹשׁ. הִנֵּה שָׁלוּחַ אֲנִי אֵלֶיךָ לְחַזְּקֶךָ וּלְבָרְכֶךָ בְּשֵׁם הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר אֲהֵבְךָ, בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ. חֲזַק וּמַהֵר אֵלָיו. אֲנִי יְהוֹאֵל, נִקְרָא כֵן עַל יְדֵי הַמֵּנִיעַ אֶת הַנִּמְצָא עִמִּי בָּרָקִיעַ הַתִּיכוֹן. גְּבוּרָה בְּתוֹךְ הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ הַשֹּׁכֵן בִּי. אֲנִי הוּא הַנָּתוּן עַל פִּי מִצְוָתוֹ לְהַשְׁקִיט אֶת רִיב הַכְּרוּבִים אִישׁ בְּאָחִיו. וּמְלַמֵּד אֲנִי אֶת נֹשְׂאֵי הַשִּׁיר בְּתוֹךְ לֵיל אָדָם, בַּשָּׁעָה הַשְּׁבִיעִית. אֲנִי מֻפְקָד לְעַצֹּר אֶת הַלִּוְיָתָנִים, כִּי בְּיָדִי נִכְנָע מִשְׁלַח כָּל שֶׁרֶץ וְאֵימָתוֹ. אֲנִי הוּא הַמְצֻוֶּה לְהַתִּיר אֶת הַשְּׁאוֹל, לְהַשְׁמִיד אֶת הַמִּתְפַּלְּאִים עַל הַמֵּתִים. אֲנִי הוּא הַמְצֻוֶּה לְהַצִּית אֶת בֵּית אָבִיךָ עִמָּם, כִּי עָשָׂה מֵתִים. שָׁלוּחַ אֲנִי אֵלֶיךָ עַתָּה לְבָרְכֶךָ וְאֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר הֵכִין לְךָ הַקַּדְמוֹן הַנִּקְרָא בְּפִיךָ, וּבַעֲבוּרְךָ יִשַּׁרְתִּי אֶת הַדֶּרֶךְ בָּאָרֶץ. קוּם אַבְרָהָם לֵךְ, חֲזַק, שְׂמַח מְאֹד וְגִיל, וַאֲנִי עִמְּךָ, כִּי הוּכַן לְךָ כָּבוֹד עוֹלָם מֵאֵת הַקַּדְמוֹן. לֵךְ הַשְׁלֵם אֶת קָרְבַּן הַמִּצְוָה, כִּי הִנְנִי מְמֻנֶּה עִמְּךָ וְעִם הַזֶּרַע הַמּוּכָן מִמְּךָ, וְעִמִּי מִיכָאֵל יְבָרֶכְךָ עַד עוֹלָם. חֲזַק וָלֵךְ. וָאָקוּם וָאֵרֶא אֶת הָאוֹחֵז בִּימִינִי וְהַמַּעֲמִידֵנִי עַל רַגְלָי. מַרְאֵה רַגְלָיו כְּסַפִּיר, וּמַרְאֵה פָנָיו כְּתַרְשִׁישׁ, וּשְׂעַר רֹאשׁוֹ כַּשֶּׁלֶג, וּמִצְנֶפֶת עַל רֹאשׁוֹ, וּמַרְאֵהוּ כְּקֶשֶׁת בֶּעָנָן, וּלְבוּשׁ בְּגָדָיו אַרְגָּמָן, וּמַטֶּה זָהָב בִּימִינוֹ.

וַיֹּאמֶר אֵלַי: אַבְרָהָם. וָאֹמַר הִנְנִי עַבְדֶּךָ. וַיֹּאמֶר:

תגובות