פרק ח

אַל יַחֲרִידְךָ מַרְאִי וְלֹא שִׂיחִי, וְאַל תִּבָּהֵל נַפְשְׁךָ, וְלֵךְ עִמִּי. וְאֵלֵךְ עִמְּךָ נִרְאֶה עַד הַקָּרְבָּן, וְאַחַר הַקָּרְבָּן נִסְתָּר עַד עוֹלָם. חֲזַק וָלֵךְ. וַנֵּלֵךְ שְׁנֵינוּ לְבַדֵּנוּ אַרְבָּעִים יוֹם וָלַיְלָה, וְלֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי, כִּי מַאֲכָלִי הָיָה הַבִּיטִי אֶל הַמַּלְאָךְ הַהֹלֵךְ עִמִּי, וְשִׂיחוֹ עִמִּי — זֶה הָיָה מַאֲכָלִי וּמַשְׁקִי. וַנָּבֹא עַד הַר חוֹרֵב הַנִּכְבָּד. וָאֹמַר אֶל הַמַּלְאָךְ מְשׁוֹרֵר הַקַּדְמוֹן: הִנֵּה אֵין עִמִּי קָרְבָּן, וְלֹא מָקוֹם מִזְבֵּחַ בָּהָר, וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה קָרְבָּן. וַיֹּאמֶר: הַבֵּט אַחֲרֶיךָ, וְהִנֵּה בָּא אַחֲרֵינוּ כָּל קָרְבַּן הַמִּצְוָה — הָעֵגֶל וְהָעֵז וְהָאַיִל וְהַתּוֹר וְהַיוֹנָה. וַיֹּאמֶר אֵלַי הַמַּלְאָךְ: אַבְרָהָם. וָאֹמַר הִנֵּנִי. וַיֹּאמֶר: שְׁחַט וְנַתֵּחַ אֶת כֻּלָּם, בַּתֵּר אִישׁ לְעֻמַּת רֵעֵהוּ, אַךְ הָעוֹף לֹא תְבַתֵּר. וּתְנֵם לָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אַרְאֶה לְךָ עֹמְדִים אֶצְלְךָ, כִּי הֵם הַמִּזְבֵּחַ בָּהָר לְהַקְרִיב קָרְבָּן לַקַּדְמוֹן. וְאֶת הַתּוֹר וְאֶת הַיוֹנָה תֵּן לִי, וַאֲנִי אֶעֱלֶה עַל כַּנְפֵי הָעוֹף לְהַרְאוֹתְךָ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ וּבַיָּם וּבַתְּהוֹמוֹת וּבַשְּׁאוֹל וּבְגַן עֵדֶן וּבִנְהָרוֹתָיו וּבִמְלֹא הַתֵּבֵל, וְתִרְאֶה אֶת כֻּלָּם סָבִיב. וָאַעַשׂ כִּדְבַר הַמַּלְאָךְ, וָאֶתֵּן לַמַּלְאָכִים הַבָּאִים אֵלֵינוּ אֶת הַבְּתָרִים, וְאֶת הָעוֹף לָקַח הַמַּלְאָךְ, וָאֲחַכֶּה לְמִנְחַת עֶרֶב. וַתֵּרֶד עוֹף טָמֵא עַל הַפְּגָרִים, וַיִּקְרָא אֵלַי: מָה לְּךָ אַבְרָהָם