וַיְהִי בִּבְקָעִי אֶת הָעֵצִים וָאֶמְצָא בָהֶם אֵל קָטָן, נִכְנָס בְּתוֹךְ סַל הָעֵצִים כַּאֲשֶׁר בְּקַעְתִּיו, וְכָתוּב הָיָה עַל מִצְחוֹ: אֵל בָּרִיסָת. וְלֹא הִגַּדְתִּי לְאָבִי כִּי אֵל עֵץ מָצָאתִי בְּתוֹךְ שְׁבָבֵי בָרִיסָת. וַיְהִי כְּשׂוּמִי אֶת הָעֵצִים עַל הָאֵשׁ לַעֲשׂוֹת אֳכֶל לְאָבִי, וּבְצֵאתוֹ הַחוּצָה לִשְׁאֹל עַל הָאֳכֶל, שַׂמְתִּי אֶת בָּרִיסָת אֵצֶל הַבְעָרַת הָאֵשׁ, וָאֹמַר אֵלָיו בְּאִיּוּם: בָּרִיסָת, שְׁמֹר פֶּן תִּכְבֶּה הָאֵשׁ עַד בּוֹאִי, וְאִם תִּכְבֶּה נְפַח בָּהּ וְתִבְעַר. וָאֵצֵא וָאֶעֱשֶׂה עֲבוֹדָתִי, וּבְשׁוּבִי מָצָאתִי אֶת בָּרִיסָת נָפוּל בְּתוֹךְ הַלַּהַב, רַגְלָיו אֲחוּזוֹת אֵשׁ וְנִשְׂרָפוֹת קָשׁוֹת. וָאֶצְחַק מְאֹד בְּלִבִּי וָאֹמַר: אָכֵן בָּרִיסָת יוֹדֵעַ לְהַבְעִיר אֵשׁ וּלְבַשֵּׁל אֳכֶל. וַיְהִי כְּדַבְּרִי כֵן בְּשִׂחְקִי, וְהוּא מְעַט מְעַט מִן הָאֵשׁ נִשְׂרַף וַיְהִי לְאֵפֶר. וָאָבִיא אֶת הָאֳכֶל אֶל אָבִי לֶאֱכֹל, וָאֶתֵּן לוֹ יַיִן וְחָלָב, וַיֹּאכַל וַיִּשְׁתְּ וַיִּמְתַּק לוֹ, וַיְבָרֶךְ אֶת מָרוּמָת אֱלֹהָיו.
וָאֹמַר אֵלָיו: אָבִי תֶּרַח, אַל תְּבָרֵךְ אֶת מָרוּמָת אֱלֹהֶיךָ, אַל תְּהַלְלֵהוּ; הַלֵּל נָא בְּיוֹתֵר אֶת בָּרִיסָת אֱלֹהֶיךָ, כִּי מֵאַהֲבָתוֹ אֹתְךָ הִשְׁלִיךְ אֶת עַצְמוֹ בָּאֵשׁ לְבַשֵּׁל אֳכָלְךָ. וַיֹּאמֶר אֵלַי: גָּדוֹל כֹּחַ בָּרִיסָת, אֶעֱשֶׂה אַחֵר הַיּוֹם וּמָחָר יַעֲשֶׂה אֳכָלִי. וַאֲנִי אַבְרָם כְּשָׁמְעִי דְּבָרִים כָּאֵלֶּה מֵאָבִי, צָחַקְתִּי בְּלִבִּי, וָאֶאֱנַח בְּמַר נַפְשִׁי מֵרֹגֶז, וָאֹמַר: אֵיךְ יִהְיֶה עֵזֶר לְאָבִי הַדָּבָר הֶעָשׂוּי בְּיָדוֹ מִגּוּף עָשׂוּי, אוֹ הֲיִכָּנַע הַגּוּף לְנַפְשׁוֹ וְנַפְשׁוֹ לְרוּחַ אִוֶּלֶת וּבְעֵרוּת. וָאֹמַר: אַחַת דִּי לִסְבֹּל רָע לְמַעַן אֶשְׁלַח שִׂכְלִי אֶל הַטָּהֳרָה, וּמַחְשְׁבוֹתַי אֲגַלֶּה לְפָנָיו. וָאֹמַר: אָבִי תֶּרַח, אֶת אֵי זֶה מֵהֶם תְּהַלֵּל בְּאִוַּלְתְּךָ. הִנֵּה אֱלֹהֵי נָחוֹר אָחִיךָ הָעֹמְדִים בְּהֵיכָלוֹ, הֵם נִכְבָּדִים מֵאֱלֹהֶיךָ: הִנֵּה זוּחֵא אֱלֹהֵי נָחוֹר אָחִיךָ נִכְבָּד מִמָּרוּמָת אֱלֹהֶיךָ, כִּי בְזָהָב עָשׂוּי מִיַּד אָדָם הוּא, וְאִם יִבְלֶה בַּשָּׁנִים יְחֻדַּשׁ; וּמָרוּמָת, אִם יִשְׁתַּנֶּה אוֹ יִשָּׁבֵר לֹא יִתְחַדֵּשׁ עוֹד כִּי אֶבֶן הוּא. וּמָה הָאֵל הָעֹמֵד עִם זוּחֵא. וּבָרִיסָת, אֲשֶׁר מֵעֵץ עָשׂוּי וּמִכֶּסֶף מְצֻפֶּה, הֲלֹא גַם הוּא לְחִדּוּשׁ הָיָה עוֹמֵד, וְהוּא נִשְׂרַף בָּאֵשׁ וַיְהִי לְאֵפֶר וְאֵינֶנּוּ עוֹד — וְאַתָּה אוֹמֵר הַיּוֹם אֶעֱשֶׂה אַחֵר וּמָחָר יַעֲשֶׂה אָכְלִי.
הִנְנִי אֹמֵר:
תגובות