פרק ג

וַאֲנִי הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ וַיִּבָּהֵל לִבִּי, וּמַחְשְׁבוֹתַי הִתְרוֹצְצוּ בְקִרְבִּי, וָאֹמַר בְּלִבִּי: מָה זֶה עוֹשֶׂה אָבִי בְּמַעֲשָׂיו — הֲלֹא זֶה אֱלֹהָיו, אֲשֶׁר בְּיָדוֹ פְּסָלוֹ וְחָטַב אוֹתוֹ, וּמוֹתוֹ בְּיָדוֹ — וְנָאֶה הָיָה שֶׁיִּשְׁתַּחֲוֶה אָבִי לוֹ, שֶׁכֵּן מַעֲשֵׂה יָדוֹ הוּא. מָה זֶּה יָצָא אָבִי בְּמַעֲשָׂיו: הִנֵּה מָרוּמָת נָפַל וְלֹא יָכֹל קוּם בְּהֵיכָלוֹ, וְגַם אֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי לַהֲקִימוֹ לְבַדִּי, עַד בּוֹא אָבִי וּנְקִימֵהוּ שְׁנֵינוּ. וּבְלֹא יָכָלְנוּ, נָפְלָה רֹאשׁוֹ מֵעָלָיו, וַיִּתְּנֶהָ עַל אֶבֶן אַחֶרֶת, וְאֵת שְׁאָר הַחֲמִשָּׁה הַנִּשְׁבָּרִים עִם הַחֲמוֹר לֹא יָכְלוּ לְהוֹשִׁיעַ אֶת נַפְשָׁם, וְלֹא לְהָרַע לַחֲמוֹר עַל שִׁבְרָם, וְלֹא עָלוּ מִן הַנָּהָר. וָאֹמַר בְּלִבִּי: אִם כֵּן הוּא, אֵיךְ יוּכַל מָרוּמָת אֱלֹהֵי אָבִי, וְרֹאשׁוֹ מֵאֶבֶן אַחֶרֶת וְהוּא מֵאֶבֶן אַחֶרֶת עָשׂוּי, לְהוֹשִׁיעַ אָדָם אוֹ לִשְׁמֹעַ תְּפִלַּת אָדָם וְלָתֶת לוֹ.