וַיַּרְאֵנִי אֶת הֲמוֹן עַמּוֹ, וַיֹּאמֶר אֵלַי: שְׁמַע אַבְרָהָם, הָבֵן אֶת אֲשֶׁר אַגִּיד לְךָ, וַעֲנֵנִי כְּכֹל אֲשֶׁר אֶשְׁאָלְךָ: תֶּרַח אָבִיךָ, מַדּוּעַ לֹא שָׁמַע בְּקוֹלְךָ וְלֹא סָר מִשֵּׁדֵי הַפְּסִילִים, עַד אֲשֶׁר אָבַד כָּל בֵּיתוֹ עִמּוֹ. וָאֹמַר: קַדְמוֹן וְגִבּוֹר, אָכֵן לֹא הָיָה בִרְצוֹנוֹ לִשְׁמֹעַ לִי, וְגַם אֲנִי לֹא הָלַכְתִּי אַחֲרֵי מַעֲשָׂיו. וַיֹּאמֶר אֵלַי: שְׁמַע אַבְרָהָם, כַּאֲשֶׁר חֵלֶק אָבִיךָ בּוֹ, כֵּן חֶלְקְךָ בְךָ, כֵּן גַּם חֵלֶק רְצוֹנִי מוּכָן בִּי, לַיָּמִים הַבָּאִים לִפְנֵיהֶם; לֹא תֵדַע, וְלֹא תִרְאֶה בְעֵינֶיךָ אֶת הָעֲתִידוֹת, כִּי שֶׁל זַרְעֲךָ הֵם. הַבֵּט בַּתְּמוּנָה. וָאַבִּיט וָאֵרֶא, וְהִנֵּה רָעֲדָה הַתְּמוּנָה, וַיָּרָץ מִצִּדָּהּ הַשְּׂמָאלִי עַם נָכְרִי, וַיִּבְזְזוּ אֶת אֲשֶׁר מִצַּד יָמִין, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וִילָדִים; מִקְצָתָם שָׁדְדוּ, וּמִקְצָתָם הֶחֱזִיקוּ לָהֶם. הִנֵּה רָאִיתִי בָּאִים אֲלֵיהֶם אַרְבָּעָה מוֹרָדוֹת, וַיַּצִּיתוּ אֶת הַהֵיכָל בָּאֵשׁ וַיָּבֹזּוּ אֶת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר בּוֹ. וָאֹמַר: קַדְמוֹן, אֵלֶּה אֲשֶׁר מִמֶּנִּי לָקַחְתָּ עָם, בּוֹזְזִים אוֹתָם הֲמוֹן עַמִּים — מִקְצָתָם הוֹרְגִים, מִקְצָתָם מַחֲזִיקִים כְּגֵרִים, וְאֶת הַהֵיכָל שׂוֹרְפִים בָּאֵשׁ וְאֶת הַמַּעֲשִׂים הַיָּפִים בּוֹ בּוֹזְזִים וְהוֹרְסִים. קַדְמוֹן וְגִבּוֹר, אִם כֵּן הוּא, לָמָּה מֵעַתָּה פָּרַח לִבִּי, וְלָמָּה כֵן יִהְיֶה עַתָּה.
וַיֹּאמֶר אֵלַי: שְׁמַע אַבְרָהָם, בַּעֲבוּר זַרְעֲךָ הַמַּכְעִיסִים אוֹתִי, יִהְיוּ הַגּוּפוֹת אֲשֶׁר רָאִיתָ וְהָרְצִיחוֹת בַּתְּמוּנָה בַּהֵיכָל בְּקִנְאָה, וְכָל אֲשֶׁר רָאִיתָ יִהְיֶה. וָאֹמַר: קַדְמוֹן וְגִבּוֹר, יַעַבְרוּ נָא עַתָּה הָרָעוֹת הַחֲמוּרוֹת וְהַמַּעֲשִׂים, פְּקֻדַּת עֹשֵׂי הָרֶשַׁע עַל מַעֲשֵׂי הַצֶּדֶק שֶׁלּוֹ — תוּכַל בֶּאֱמֶת לַעֲשׂוֹת זֹאת. וַיֹּאמֶר אֵלַי: עֵת הַצֶּדֶק תִּפְגַּע, לִפְנֵי דֻגְמַת הַמְּלָכִים הַשּׁוֹפְטִים בְּצֶדֶק, אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵאָז לִמְשֹׁל מִתּוֹכָם, בָּהֶם; וּמֵהֶם יֵצְאוּ אֲנָשִׁים אֲשֶׁר יְמַהֲרוּ אֶת אֲשֶׁר הִגַּדְתִּי לְךָ וְרָאִיתָ. וָאַעַן וָאֹמַר: גִּבּוֹר, שֶׁתְּהִלָּתְךָ בְּכֹחוֹ, תְּהִי תְפִלָּה בְּבַקָּשָׁתִי, כִּי עַל כֵּן הוֹדַעְתָּ לִי וְהֶרְאֵיתָ אוֹתִי כִּי הֶעֱלֵיתָ אוֹתִי אֶל רוּמְךָ, וְלָכֵן הוֹדַעְתָּ לְיְדִידְךָ הַזֶּה כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי — הֲלְאֹרֶךְ יָמִים יִהְיֶה כְּכֹל אֲשֶׁר רָאִיתִי.
וַיַּרְאֵנִי אֶת הֲמוֹן עַמּוֹ, וַיֹּאמֶר אֵלַי: לָכֵן בַּעֲבוּר אַרְבַּעַת הַמּוֹרָדוֹת אֲשֶׁר רָאִיתָ, יִהְיֶה לִי מֵהֶם קֶצֶף, וּבָהֶם גְּמוּל מַעֲשֵׂיהֶם מֵאִתִּי. וּבָרְבִיעִי — מוֹרָד שֶׁל מֵאָה שָׁנָה — וּשְׁעַת עוֹלָם אַחַת, וְהִיא גַּם כֵּן מֵאָה שָׁנָה, תִּהְיֶינָה בְרָעָה בָּעַמִּים, בְּשָׁעָה שֶׁל תּוֹכֵחָה וְשֶׁל חֶרְפָּה בַּגּוֹיִם. וָאֹמַר: קַדְמוֹן וְגִבּוֹר,
תגובות